זך נ' שמפניון-חב' לגידול פטריות ר"ג בע"מ ואח'

פסק דין

א. מבוא

1.בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה לפיו הנתבעת 1 תשלם לתובע, שמאי מקרקעין במקצועו, סכום הנקוב בדולרים, עבור טיפול בשומת השבחה לרבות הגשת שומה נגדית ("שומה אחרת") לצורך הפחתת היטל ההשבחה שהוצאה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן על נכס מקרקעין שרשומה עליו הערת אזהרה לטובת הנתבעת 1 (להלן: "ההסכם"). המחלוקת בין הצדדים נסבה על המועד לתרגום שער הדולר לפיו יש לחשב את רכיב התשלום המותנה בגובה ההפחתה שעל הנתבעת 1 לשלם לתובע עפ"י ההסכם.

2.ביום 17.3.09 הגיש מר יצחק זך, שמאי מקרקעין במקצועו (להלן: "התובע" או "השמאי"), תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת 1, שמפיניון- חברה לגידול פטריות רמת גן בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "החברה"), ונגד הנתבעים 2-5, בעלי המניות הרשומים של החברה (להלן: "בעלי המניות"), לתשלום יתרת שכר הטרחה שטרם שולמה לו על פי ההסכם.

ביום 23.4.09 הגישו הנתבעים בקשת רשות להגן.

בסופו של הדיון בבקשה שנערך בפניי ביום 13.9.09, לאחר שמיעת סיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי ליתן רשות להתגונן לכל הנתבעים וקבעתי שתצהירו של מר יריב אורן, בנו של הנתבע 2, אדם אורן, שזכאי לקבל 12.5% מהון המניות בחברה ושייצג את החברה במו"מ שקדם לחתימת ההסכם וחתם על ההסכם (להלן: "מר אורן"), שהוגש בתמיכה לבר"ל, ישמש כתב הגנה. כן הורתי על הגשת תצהירים וקבעתי את התיק לשמיעת הוכחות.

ביום 17.12.09 התקיים דיון הוכחות בתיק, ובסופו הורתי על הגשת סיכומים.

ב. רקע הדברים

3.ביום 3.9.07 נחתם בין הצדדים הסכם שכר הטרחה לפיו החברה, או בעלי המניות על פי חלקם היחסי, ישלמו לשמאי סכומים מסוימים הנקובים בדולרים, עבור שירותיו לשם טיפול בשומת היטל השבחה לרבות הגשת שומה נגדית לשומת היטל השבחה שהוצאה מטעם הועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן על נכס מקרקעין שרשומה עליו הערת אזהרה לטובת החברה, הידוע כ חלקה 373 בגוש 6109 ברמת גן (להלן: "הנכס") כדלהלן:

א. תשלום קבוע בסך של 7,000 דולר בצירוף מע"מ שישולם בתחילת העבודה,

ותשלום קבוע בסך של 10,000 דולר בצירוף מע"מ שישולם בתום העבודה.

ב. תשלום מותנה שישולם באם היטל ההשבחה יפחת מהסך של 1.5 מיליון דולר. תשלום זה ננקב באחוזים מסך ההפחתה באופן מדורג, כך שככל שההפחתה גדולה יותר, שיעור שכר הטרחה בגין רכיב זה גבוה יותר (להלן: "התשלום המותנה").

4.היטל השבחה מוטל מכוח הוראות פרק ח1 ומכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965, בגין עליית שווים של מקרקעין עקב אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג במקרקעין (להלן: "התוכנית"). המועד הקובע לשם חישובו והטלתו של ההיטל, המהווה מחצית משווי ההשבחה, הוא בעת אישור התוכנית, וזאת על פי שומת השבחה הנערכת בסמוך לאחר אישור התוכנית או בעת מימוש הזכויות, בהתייחס לערך ההשבחה בעת אישור התוכנית.

5.התובע ביצע את המוטל עליו על פי ההסכם, טיפל בעניין היטל ההשבחה, הגיש שומה נגדית, והביא להפחתת שומת היטל ההשבחה.

6.ביום 19.8.08 ניתנה שומה מכרעת מטעם השמאי המכריע, אינג' שמואל פן (להלן: "השומה המכרעת"). עפ"י השומה המכרעת, המועד הקובע הוא מועד תחילת התוכנית, דהיינו, 15.9.05. עפ"י השומה המכרעת, במועד זה עמדה ההשבחה ע"ס של 8,037,236 ₪, ועל כן סכום ההיטל ששיעורו מחצית מסכום זה עפ"י הוראות התוספת עומד ע"ס של 4,018,618 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו בפועל.

ג. הנושא שבמחלוקת

7.בפתח הדיון שהתקיים בבר"ל ביום 13.9.09 הודיע ב"כ התובע כי הנתבעים שילמו לפני הגשת התביעה את התשלום הקבוע בסך של 17,000 דולרים (כאמור בסעיף 3א לעיל), וכי לאחר הגשת התביעה שולם תשלום נוסף ע"ס של 156,589 ₪ כולל מע"מ, כאשר יש להפחית סכום זה מסכום התביעה.

מכאן שהמחלוקת היא ביחס לרכיב התשלום המותנה שננקב באחוזים מסך ההפחתה באופן מדורג (כאמור בסעיף 3ב לעיל). לסכום התשלום המותנה שיתקבל יש להוסיף מע"מ, שכן סעיף 2 להסכם קובע כי כל הסכומים ישאו מע"מ כדין ואין מחלוקת בעניין זה, ולאחר מכן להפחית ממנו את הסכום ששולם לאחר הגשת התביעה בסך של 156,589 ₪ כאמור.

8.בדיון שהתקיים ביום 17.12.09 הודיעו ב"כ הצדדים כי מוסכם עליהם שהמחלוקת נסבה על המועד לתרגום שער הדולר לפיו יש לחשב את גובה התשלום המותנה וכי אין מחלוקת לגבי עצם התחשיב החשבונאי של כל אחד מהצדדים.

ד. טענות הצדדים